רגעים ראשוניים במה"ר

הכנסת ספר תורה ראשון לבניין המה"ר – "מעניין מה פנחס רוטנברג היה אומר?"

מוטי ולדמן

 

שרים ורוקדים עם הכנסת ספר התורה לבניין המה"ר

רגע שחרות בזיכרוני הינו הגעת העובדים הראשונים בינואר 2003  לבניין המשרדים הראשי החדש (המה"ר –בחיפה), אשר היווה את תחילתו של עידן חדש שבו מאוגדים כל עובדי המשרדים בחיפה בבניין אחד. בניגוד למצב הישן שבו היו משרדי חברת החשמל פזורים בבניינים רבים ברחבי העיר.

לקראת סיום השנה - עם השלמת גמר העברת כל העובדים לבניין, אני זוכר רגע מרגש נוסף הקשור לבניין: טקס הכנסת ספר התורה לבית הכנסת בבניין המה"ר. במהלך הריקודים עם ספר התורה, עמדתי ליד המנכ"ל דאז, ד"ר יעקב רזון ושמעתי שהוא ממלמל בפליאה: "מעניין מה פנחס רוטנברג היה אומר על המחזה הזה".

מוטי ולדמן, מנהל מחלקת משאבי אנוש, המה"ר .

 

הרגע בו הציל בעלי המנוח את חיי חברו שהתחשמל

שלמה יורקביץ' ז"ל הציל חבר לעבודה מהתחשמלות, באמצעות הנשמה מפה לפה.

העובד, אסיר התודה, העניק לו במתנה סט עטים עם הקדשה מיוחדת,

השמור עד היום בידי אלמנתו שרה יורקביץ'

סיפורה של שרה יורקביץ', אלמנתו של שלמה יורקביץ ז"ל:

 הסיפור התרחש לפני כ-30 שנה, אז עבד שלמה ברת"ק, עדיין לא כמנהל (עם פרישתו לגמלאות היה בעלי המנוח מנהל רת"ק - רשת תת קרקעית - במחוז הדרום).

ביום סגריר, נסע לפגוש קבוצת רת"ק שעבדה בדרום תל-אביב. זו לו היתה הקבוצה שלו, אך הוא נסע אליהם במטרה לקחת משם עובדים לעזרה. כשהגיע למקום, ראה התקהלות גדולה סביב אחד העובדים, שנפגע כתוצאה מהתחשמלות. שלמה קפץ מן הטנדר, ניגש אל העובד, וביצע בו החייאה בעזרת הנשמה מפה לפה, עד שפונה באמבולנס לבית החולים. פעולה זו – הצילה את חייו.

מאוחר יותר התברר כי החשמל נותק רק בצד אחד של הכבל ולא בשני צדדיו כנדרש, וכתוצאה מכך אירעה ההתחשמלות. באותם ימים לא היו טלפונים ניידים וציוד תקשורת מפותח, והתקשורת בין שני צידי הכבל נעשתה בצעקות - וכנראה שהבקשה/צעקה לנתק את החשמל לא הגיעה לאחד הצדדים.

אסא, הבחור שחייו ניצלו, ובעלי שלמה התיידדו והוא נהג להתקשר אלינו כל יום שישי ולברך אותנו. העטים שבתמונה, הם העטים המקוריים שהעניק אסא לבעלי לאות תודה על הצלחת חייו – כפי שכתוב בהקדשה שעל העט.

שרה יורקביץ'

הרגע בו נהרס הבניין המיתולוגי

"המלך מת יחי המלך החדש": מיכאל ברשינסקי משחזר את הרגע בו נהרס בניין ישן ומוכר

באתר תחנת הכוח חיפה, לטובת הקמת המחז"מ החדש

מיכאל ברשינסקי

רציתי לספר על רגע אנושי יוצא דופן מתוך עשרות השנים המרתקות שהיו לי בתפקידי כמזכיר תחנת הכוח חיפה, אשר לגמרי במקרה אף הונצח בתצלום המצורף.

כידוע ליד תחנת הכוח בחיפה עמד בנין חטיבת הייצור וההולכה ומחלקת כוח אדם, ששירת את כולנו עשרות שנים. רבים מהוותיקים זוכרים אותו לטובה מאחר והבניין היה תמיד שוקק חיים ו"בילינו" בו שעות מרובות. בבניין זה אף קיבלו את כולנו לעבודה בחברת החשמל.

בשנת 2007 הוחלט להרוס את הבניין לטובת בניית תחנת כוח חדשה: מחז"מ חיפה. ואכן יום אחד הגיעו הכלים הכבדים ותוך זמן קצר לא נשארה מהבניין אבן על אבן.

זכורני כי האפקט של הריסת הבניין היה כה מרשים עד שהחליטו להזמין פלוגה של פיקוד העורף לערוך בבניין ההרוס אימונים לחילוץ נפגעים במקרה רעידת אדמה. בתמונה אני מופיע (בצד ימין עם הקסדה), יחד עם מנהל העבודה הוותיק של המשק בתחנה, אבי פלד.

למרות מרחק הזמן והמקום שנינו עדיין ממשיכים לעבוד בתחנה וזוכרים בגעגועים ובערגה את הבניין המיתולוגי שהיה חלק בלתי נפרד מאתנו והרגשתנו באותו זמן הייתה מעין "המלך מת יחי המלך החדש"...

מיכאל ברשינסקי, תחה"כ חיפה – מינהל, אגף הייצור