"הנוכחות שלי ומראה של כיסא גלגלים שמסתובב לו במסדרונות חברת החשמל שולח מסר גלוי, ובו בזמן סמוי. הרגע שלי הוא בכל בוקר לקום ולהגיע לעבודה גם כשלא פשוט וגם שלא קל".
דניאלה יקירה
התקבלתי לעבודה בחברת החשמל במסגרת פרויקט שילוב מוגבלים לשוק העבודה, למזלי הטוב הכרתי כאן אנשים נהדרים והחיבור איתם היה נפלא. עמיתי למחלקה קיבלו אותי יפה ובטבעיות, חבריי מסייעים בשעת הצורך, מובילים אותי לחדר האוכל, שכן אין באפשרותי להגיע איליו בכוחות עצמי בגלל השיפוע התלול בדרך אליו וממנו. לצופה מבחוץ זה נראה אולי מורכב ובלתי אפשרי אבל זה לא כל כך נורא כפי שחושבים, הכול עניין של רצון ונכונות, ובחברת החשמל מצאתי הרבה מעבר לכך. על מנת שתהא לי סביבת עבודה נוחה, חברת החשמל ביצעה את כל ההתאמות הנדרשות לכך,כגון הקצאת חנייה וסימונה, קיומם של שירותים נגישים בקרבת מקום ועוד.
חשוב לי להודות במיוחד למוטי וגנר, אישיות רבת פעלים בפני עצמה, למשה לסרי ולמנהלי היום, רוני סימאני, שהתרשמו ממני מהרגע הראשון שפגשו בי, והצליחו לראות אותי מעבר לכיסא בו אני יושבת.
נכון, אולי לא כולם מכירים אותי באופן אישי...( טוב, עכשיו קצת יותר..) אך עדיין הנוכחות שלי ומראה של כיסא גלגלים שמסתובב לו במסדרונות חברת החשמל שולח מסר גלוי, ובו בזמן סמוי. הרגע שלי הוא בכל בוקר לקום ולהגיע לעבודה גם כשלא פשוט וגם שלא קל, רגע שאומר ללא קול בכל יום: גם אנחנו ראויים, יכולים, מוכנים...גם אני ונכים אחרים רוצים להיות יצרנים, להביע את יכולתנו, כישורינו. גם לאנשים עם מוגבלות יש מקום בחברת העובדים ולהיות פשוט... כמו כולם.
דניאל יקירה, מחלקת חשבונות וגבייה מחוז חיפה
צילום: אלעד גרשגורן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה