הרגע בו התחלנו לתכנן עמודי חשמל באמצעות מחשב

אבי אדר, מעלה חוויות מהימים של ערש המיחשוב ההנדסי ברשת הארצית בהם החלו להשתמש לראשונה בתוכנה לתכנון עמודי חשמל

מחשב הטכניון שנות ה-70 וה-80

"התוכנה הייתה כתובה על כרטיסים מנוקבים בה כל כרטיס כלל שורת תוכנה

הסיפור שלי מתחיל בשנת 1976. הייתי אז סטודנט בשנה השלישית ללימודי בטכניון,  בפקולטה להנדסה אזרחית. יום אחד ראיתי פתק על לוח המודעות, בו מוצעת  משרה לסטודנט לתואר שני או דוקטורנט, להסבת תוכנת מחשב בשפת  FORTRAN  לצרכי חברת החשמל. ניסיתי את מזלי ושוחחתי עם ד"ר עמוס אטלס מחברת החשמל, שהסביר לי כי יש להם תוכנת מחשב שנכתבה בארה"ב  וצריך  להביא אותה למצב שתהיה בת שימוש בחברת החשמל. ידע בFORTRAN-  אמנם היה לי אך מכיוון שטרם השלמתי אל לימודי לתואר הראשון, בזאת הסתיימה השיחה.

לאחר למעלה משנתיים הגעתי שוב אל ד"ר אטלס, הפעם כמועמד לעבודה בחברת החשמל. התברר כי מאז שיחתנו הטלפונית נעשו מספר ניסיונות להשתמש באותה תוכנה אך ללא הצלחה. מדובר על תוכנה לתכנון מבנה עמודי חשמל, שנכתבה על ידי מהנדסי חברת החשמל האמריקאית BPA (Bonneville Power Administration) . קיבלתי על עצמי להסב אותה לצורכי הרשת הארצית בחברת החשמל.
באותם ימים אמנם כבר היה מחשב בחברת החשמל, אך הוא לא נועד לצרכים הנדסיים.
מחשבים לצרכים הנדסיים ומדעיים היו רק  בטכניון, במכון ויצמן, ברפא"ל, בצה"ל ובעוד מספר אוניברסיטאות (לא בכולן). מדובר על מחשבי ענק שרק לצורך העמדתם והפעלתם  נבנו אולמות ענק, עם "רצפה צפה" למעבר קילומטרים של כבלים, מיזוג אוויר (שהיה נדיר אז...), כוננים לטייפים ועוד. לצורך ביצוע מלאכת ההסבה פתחה עבורי חברת החשמל חשבון במחשב הטכניון.

התוכנה הייתה כתובה על כרטיסים מנוקבים בה כל כרטיס כלל שורת תוכנה.

משך ה"ריצה" כל פעם היה למעלה משעה: עמידה בתור למכונת קריאת הכרטיסים.  המתנה שהתוכנה תכנס בתור לעיבוד במחשב (לפעמים ימים שלמים). המתנה לפלט התוצאות מהמדפסות - שהיה חבילת דפים עבה - ולבסוף המתנה שה"משגרות" יחלקו את הפלט לתאים.

במהלך העבודה נעזרתי רבות באנשי הטכניון ששמשו כיועצים לכלל המשתמשים, ביניהם הייתה פרל וייסמן ז"ל שלאחר זמן עברה לעבוד בחברת החשמל, ותרמה מכישוריה לקידום המחשוב באמ"ת. כפי שהיה נהוג באותה תקופה שיתוף המידע היה מלא. כך קיבלנו, ללא עלות, את התוכנה בשפת המקור. כך שיתפנו במידע שרכשנו את כל עמיתינו: אם פענחתי פרוצדורה (סדרת פקודות) שמבצעת פעולה שמשתמש אחר היה זקוק לה לא היה שמח ממני כשיכולתי למסור אותה ולסייע לו. כך גם קיבלתי עזרה הן בתחום המחשוב והן בתחומים הנדסיים טהורים. כיום ייעוץ כזה עולה הון עתק.

לאחר כשנתיים של עבודה במחשב הטכניון הייתה בידי הרשת הארצית תוכנת מחשב שמחשבת איזה פרופיל מתאים במסבך העמוד כדי שהעמוד יעמוד במערכת הכוחות המופעלים עליו. אחת מיכולותיה המיוחדות של תוכנת BPA היתה התוויה (שרטוט) של מודל העמוד המחושב כתלת מימדי. זאת בתקופה שיכולת שרטוט באמצעותך תוויינים הייתה עדיין בחיתוליה ולכל יצרן מחשבים הייתה שיטה ייחודית  להפעלה של תוויינים. הפלט כלל לא רק נתונים טכניים של מבנה עמוד החשמל (איזה פרופיל מתאים בכל אחד מחלקי העמוד), אלא גם תמונה תלת ממדית של העמוד.

עמודי קו 400 ק"ו – אלה עם הזרועות המתרוממות, היו ראשונים שחושבו בעזרת תוכנה זו. בחישוב ידני ללא מחשב יש לשער שהתהליך היה מניב עמודים כבדים יותר בדומה לעמודים שחושבו בשיטות הישנות. דוגמא לעמודים אלה ניתן למצוא ליד תחנת הכוח אורות רבין בחדרה.

מאז ועד היום, משמשת תוכנה זו (בשינויים המתבקשים)  ככלי כמעט בלעדי לתכנון עמודי חשמל.

לסיום אני מבקש להביע את הערכתי לד"ר עמוס אטלס אשר בזכות קשריו החברתיים עם מהנדסי חברת BPA זכתה חברת החשמל לקבל את התוכנה כמתנה ועוד בשפת המקור. אני מודה לו באופן אישי על האמון שנתן בי בהשקעת אלפי שעות עבודה במיוחד בשלבים הראשונים של הפענוח כשכל שהיה לי להציג כתוצרים של ההשקעה היו סיפורים על הבעיות בהן נתקלתי. ועל הביטחון שנתן ביכולותיי, כמהנדס צעיר, שתוצאות התוכנה אכן עומדות בכל התקנים והפרמטרים ההנדסיים הרלוונטיים.

אבי אדר, רשת ארצית אגף השיווק